ד"ר דוד לשם, מומחה לכירורגיה פלסטית-אסתטית עם 20+ שנות ניסיון קליני, מנהל היחידה הפלסטית לילדים במרכז הרפואי תל אביב משנת 2014, ומי שנבחר על ידי פורבס כאחד הרופאים המובילים בישראל לשנת 2022 בתחום הכירורגיה הפלסטית. בעשרים השנים האחרונות ליווה מאות משפחות בהחלטה הרגישה ביותר שהן מקבלות עבור ילדיהן: האם, מתי וכיצד לבצע ניתוח אוזניים. המאמר שלפניכם מבוסס על ניסיון קליני מעמיק, ולא על הבטחות שיווקיות – מטרתו לתת לכם תמונה כנה ומדויקת על סיכונים בניתוח אוזניים לילדים.
מדוע לסמוך על המידע כאן:
- מעל 20 שנות ניסיון בכירורגיה פלסטית, מתוכן שנים רבות המוקדשות לכירורגיה פלסטית בילדים בלבד
- התמחות במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (1997-2003) והשתלמות בבית החולים Hospital for Sick Children בטורונטו (2003-2005)
- נבחר על ידי פורבס כאחד הרופאים המובילים בישראל לשנת 2022
- מנהל היחידה הפלסטית לילדים במרכז הרפואי תל אביב משנת 2014 ומתמחה בכירורגיה קרניופציאלית
- ליווה מאות משפחות בתהליכי קבלת החלטות לגבי ניתוחי אוזניים ושחזור אפרכסת
תובנה מקצועית שרוב ההורים לא שומעים: מהניסיון שלי בעבודה עם מאות משפחות, הסיבוך הנפוץ ביותר אינו רפואי – הוא ציפייה לא מדויקת. הורים רבים שופטים את התוצאה בשבוע הראשון, כשהנפיחות עדיין שולטת במראה. ההחלטה הטובה ביותר מתקבלת כשההורים יודעים מראש בדיוק למה לצפות, שבוע אחר שבוע – לא רק מהניתוח, אלא מתהליך ההחלמה כולו.
האם ניתוח הצמדת אוזניים לילדים נחשב מסוכן?
ברוב המקרים ניתוח הצמדת אוזניים (אוטופלסטיקה) בילדים נחשב להליך בטוח יחסית, כאשר הוא מבוצע על ידי מנתח מנוסה, בילד בריא, במסגרת מתאימה ועם הקפדה על הנחיות ההחלמה. עם זאת, מדובר בניתוח לכל דבר, ולכן קיימים סיכונים אפשריים – בהם דימום, הצטברות דם מתחת לעור, זיהום, תגובה להרדמה, צלקת לא אופיינית ותוצאה שאינה תואמת לחלוטין את הציפיות.
בתור מומחה עם מעל 20 שנות ניסיון, אני יכול לומר בבירור: רוב הסיבוכים שמתוארים בספרות הם מקומיים וניתנים לטיפול כאשר מזהים אותם מוקדם. מה שמבדיל בין התמודדות קלה לבין סיבוך מתמשך הוא בדרך כלל זמן התגובה – הורה שיודע מה נחשב תקין ומה לא, פונה לבדיקה בזמן.
מה כולל הניתוח עצמו, ולמי הוא מתאים
ניתוח הצמדת אוזניים נועד לשנות את זווית האפרכסת ביחס לראש ואת קיפולי הסחוס, כדי להשיג מראה טבעי ופרופורציונלי יותר. לרוב מתבצע חתך מאחורי האוזן, באזור שנותר מוסתר, ובאמצעותו מעצבים את הסחוס ומקבעים אותו בתפרים פנימיים. ההליך מבוצע בילדים בדרך כלל בהרדמה מלאה, ואצל מתבגרים ומבוגרים לעיתים בהרדמה מקומית עם טשטוש.
באשר לגיל: מקובל לשקול את הניתוח מגיל שש בערך, כאשר האפרכסת כבר קרובה לגודלה הסופי, וגם מתוך רצון למנוע קושי פסיכו-חברתי בשנות בית הספר. הסבר רפואי על עיוותי אוזניים מולדים והגיל המקובל לטיפול אפשר למצוא באתר בית החולים שניידר לילדים.
שלושה סוגי "ניתוחי אוזניים" – ולמה רמת הסיכון שונה בכל אחד

אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל הניתוחים באוזן כאל קבוצה אחת. בפועל מדובר בשלושה עולמות שונים לחלוטין מבחינת מורכבות, משך ההליך והסיבוכים האפשריים. ההבחנה הזו חשובה, כי מידע על סיבוכים בשחזור אוזן מורכב עלול להפחיד הורים ששוקלים ניתוח אסתטי של הצמדה, ולהפך.
| סוג ההליך | המטרה | גיל טיפוסי | מורכבות וסיכון יחסי |
|---|---|---|---|
| הצמדת אוזניים (אוטופלסטיקה) | שינוי זווית וצורת האפרכסת מסיבות אסתטיות-חברתיות | לרוב מגיל 6 ומעלה | בינונית-נמוכה; סיבוכים לרוב מקומיים |
| שחזור אוזן (מיקרוטיה או חסר נרכש) | בנייה מחדש של מבנה האפרכסת | לרוב בגיל בית ספר ומעלה, לפי שיטה | גבוהה; רב-שלבי, כולל שיקולי עור וסחוס |
| ניתוח תפקודי (אוזן תיכונה, צינוריות, עור תוף) | טיפול בשמיעה, בדלקות חוזרות או בהפרשות | לפי הצורך הרפואי, גם בגיל צעיר | משתנה; לרוב קצר, בהרדמה מלאה |
מקרה מהשטח: ילד בן שבע שסופג הערות בכיתה
מקרה מהשטח: משפחה הגיעה לייעוץ אחרי שהבן, תלמיד כיתה ב', סירב להסתפר וביקש לחבוש כובע גם בתוך הכיתה. ההורים חששו משני כיוונים – מצד אחד רצון למנוע סבל מיותר, מצד שני חשש מהרדמה ומניתוח שלא היה הכרחי רפואית. בפגישת הייעוץ הדיון לא התחיל בטכניקה הניתוחית אלא בילד עצמו: האם הוא רוצה בשינוי, האם הוא מבין מה עומד לקרות, והאם יוכל לשתף פעולה עם חבישה וסרט ראש בשבועות שאחרי.
אין סיבה שילד יסבול מהערות פוגעניות מהסביבה כשיש פתרון מקובל, אך גם אין סיבה למהר. החלטה משותפת ומושכלת, שמביאה בחשבון את הילד, את ההורים ואת מצב הסחוס, היא זו שמובילה לתוצאה טובה יותר ולתהליך החלמה רגוע יותר.
הרדמה כללית בילדים – מה עומד מאחורי החשש
החשש מהרדמה הוא כמעט תמיד החשש הראשון של ההורים, והוא לגיטימי. בילדים בריאים, שעברו הערכה מקדימה מסודרת, הרדמה כללית לניתוח קצר נחשבת היום בטוחה יחסית, אך היא אינה נטולת סיכון. בין התופעות האפשריות: בחילות והקאות, גרון יבש או כאב גרון, ישנוניות, חוסר שקט בהתעוררות, ולעיתים נדירות תגובות לתרופות או קשיי נשימה זמניים.
המפתח הוא שקיפות מלאה מול המרדים: מחלות רקע, אסתמה, אלרגיות, תרופות קבועות, תגובות חריגות בעבר אצל הילד או במשפחה, ומצב של חום או זיהום בדרכי הנשימה בימים שלפני הניתוח.
למה דווקא הצום הוא הנושא הקריטי ביותר
הקפדה על הנחיות הצום נועדה למנוע שאיפת תוכן קיבה לריאות – סיבוך נדיר אך משמעותי. ההנחיות משתנות לפי גיל וסוג המזון, ולכן יש לקבל אותן מהצוות המטפל ולא מהיכרות עם ניתוח קודם. מדריך מסודר להורים על הכנת ילד להרדמה כללית, כולל התייחסות לצום ולנוזלים, מתפרסם באתר המרכז הרפואי רמב"ם.
מה קורה בחדר ההתאוששות
לאחר הניתוח הילד מועבר להתאוששות, שם מנוטרים מדדים כמו נשימה, דופק ולחץ דם, ומוודאים שהוא ער, יציב ונינוח. חלק מהילדים מתעוררים רגועים, אחרים בוכים או מבולבלים לזמן קצר – זהו דפוס מוכר ולא בהכרח סימן לבעיה. נוכחות הורה, שתייה הדרגתית ושיכוך כאב מותאם מקצרים את השלב הזה.
סיבוכים מוקדמים: דימום, המטומה וזיהום

הסיבוכים המוקדמים מופיעים בדרך כלל בימים הראשונים. דימום קל מהחתך אינו חריג, אך דימום מתמשך או הצטברות דם מתחת לעור (המטומה) מחייבים בדיקה, מכיוון שלחץ של דם על הסחוס עלול לפגוע בריפוי ובצורת האוזן. זיהום בפצע או בסחוס האפרכסת הוא סיבוך נדיר יותר אך משמעותי, ודורש טיפול מהיר באנטיביוטיקה ולעיתים ניקוז.
טעות נפוצה: הורים רבים מניחים שכל אדמומיות או נפיחות מחייבת פנייה מיידית לחדר מיון. בפועל, הבחנה בין תגובה צפויה לבין סימן אזהרה אמיתי היא מיומנות שנרכשת מניסיון – וזו בדיוק הסיבה שליווי צמוד של הצוות המטפל בימים הראשונים כה קריטי.
הפחתת הסיכון מתחילה עוד לפני הניתוח: דיווח על תרופות שעלולות להשפיע על קרישה, הימנעות מניתוח בזמן מחלת חום, והקפדה על חבישה נכונה. פירוט נוסף על סיכוני ההליך, ההחלמה והחזרה לפעילות מופיע במדריך מכבי שירותי בריאות.
כשהתוצאה לא נראית בדיוק כפי שציפיתם
לא כל סיבוך הוא רפואי. חלק מהמקרים שבהם הורים חשים אכזבה נוגעים לתוצאה האסתטית: אסימטריה קלה בין שתי האוזניים, בלט חוזר חלקי באוזן אחת, או תחושה שהאוזן הוצמדה יותר מדי וצמודה מדי לראש. שתי אוזניים אינן זהות מלכתחילה, ולכן סימטריה מלאה אינה יעד מציאותי – היעד הוא מראה טבעי ומאוזן.
בלט חוזר נובע לעיתים מ"זיכרון" של הסחוס, מהתרופפות תפרים פנימיים או מחבלה באוזן בתקופת ההחלמה. בחלק מהמקרים אפשר לשקול ניתוח תיקון, בדרך כלל רק לאחר שחלפה תקופת ההחלמה המלאה. ציפיות מדויקות, שנבנות בפגישת הייעוץ ולא אחרי הניתוח, הן הכלי הטוב ביותר למנוע תסכול.
צלקות מאחורי האוזן: מתי הן כמעט בלתי נראות ומתי פחות
מכיוון שהחתך ממוקם ברובו בקפל שמאחורי האפרכסת, הצלקת בדרך כלל עדינה ומוסתרת היטב. עם זאת, אצל ילדים עם נטייה אישית או משפחתית לצלקות היפרטרופיות או לקלואידים, קיים סיכון מוגבר לצלקת מורמת, אדומה או מגרדת. זהו מידע שחייב לעלות בפגישת הייעוץ, לפני ולא אחרי.
כאשר קיימת נטייה כזו, בונים תוכנית מעקב ייעודית: הנחיות טיפול בצלקת, שימוש בתכשירים או ברצועות סיליקון לפי המלצת המנתח, ולעיתים טיפולים משלימים בהמשך. מידע למטופל על ההליך, על הצלקת ועל ההחלמה מופיע גם בדף ההסבר של המרכז הרפואי ברזילי.
טעויות נפוצות של הורים – לפני הניתוח ואחריו
הטעות הראשונה היא לדלג על מידע רפואי רלוונטי מתוך חשש שהניתוח יידחה: זיהום נשימתי קל, תרופה קבועה, או תגובה חריגה להרדמה בעבר. דווקא הפרטים האלה הם שמאפשרים למנתח ולמרדים לתכנן נכון. הטעות השנייה היא הקלת ראש בשלב ההחלמה – ויתור על סרט הראש בלילה, חזרה מוקדמת למשחקי כדור או לבריכה, או משיכת חבישה שהתרופפה.
טעות שלישית, שקשה יותר לזהות, היא שיפוט התוצאה מוקדם מדי. בשבועות הראשונים הנפיחות עדיין משפיעה על הצורה, והאוזניים עשויות להיראות אדומות או לא סימטריות. התבוננות ביקורתית מוקדמת מייצרת חרדה מיותרת אצל ההורים, ולעיתים גם אצל הילד עצמו.
מה נחשב תקין אחרי הניתוח ומה מחייב בדיקה
אחת הדרכים היעילות להפחית חרדה היא לדעת מראש מה צפוי. הטבלה הבאה, מבוססת על ניסיון קליני מצטבר, מרכזת סימנים שכיחים לעומת סימנים שמצדיקים יצירת קשר עם המנתח או פנייה לבדיקה. היא אינה תחליף להנחיות האישיות שניתנות בשחרור, אלא כלי עזר להורים בימים הראשונים.
| מה רואים | פרשנות מקובלת | מה עושים |
|---|---|---|
| נפיחות ושטף דם קל סביב האוזן | תגובה צפויה בימים הראשונים | מעקב, מנוחה, הקפדה על חבישה |
| כאב קל-בינוני שמגיב למשככים | שכיח, דועך בהדרגה | שיכוך כאב לפי הנחיית הרופא |
| כאב חזק וממוקד באוזן אחת עם נפיחות גוברת | יכול להעיד על המטומה | פנייה לבדיקה בהקדם |
| חום, הפרשה או ריח מהתפרים | חשד לזיהום | יצירת קשר מיידית עם הצוות המטפל |
| חבישה שהתרופפה או נשמטה | עלול להשפיע על התוצאה | לא לקבע לבד – להתייעץ עם המרפאה |
| אדמומיות קלה בצלקת לאחר שבועות | חלק מתהליך הריפוי | מעקב בביקורת מתוכננת |
קבלו את הטבלה המלאה בייעוץ אישי עם ד"ר לשם
שחזור אוזן במיקרוטיה: למה הסיכונים שונים לחלוטין
מיקרוטיה היא מצב מולד שבו האפרכסת לא התפתחה במלואה. כאן לא מדובר בשינוי זווית אלא בבנייה מחדש של מבנה שלם, לרוב בתהליך רב-שלבי, תוך שימוש בסחוס עצמי מהצלע או בשתל, ועם שיקולים של כיסוי עור ואספקת דם. הסיכונים כוללים, מעבר לסיכונים הכלליים, גם בעיות ריפוי בעור הדק, זיהום עמוק, חשיפה או כישלון של המבנה המושתל, וצורך בהליכים נוספים לשיפור התוצאה.
מידע על מיקרוטיה ושחזור אפרכסת בילדים מתפרסם באתר שניידר. להורים ששוקלים הצמדה בלבד, מומלץ לקרוא את המאמר על אוזניים בולטות – מתי לטפל, המתמקד בשיקולי התזמון.
האם יש פתרון בלי ניתוח?
בתינוקות קיים חלון זמן קצר בשבועות הראשונים לחיים שבו הסחוס גמיש במיוחד, ולעיתים ניתן לעצב ולקבע את האפרכסת באמצעים חיצוניים, ללא ניתוח. הטיפול דורש התחלה מוקדמת, מעקב צמוד ותשומת לב לגירוי עור או ללחץ מקומי, ולא בכל מצב הוא מתאים. הסבר על תיקון קיפולי אפרכסת ביילודים מופיע באתר רמב"ם.
בגיל מבוגר יותר, לאחר שהסחוס התקשה, אמצעים חיצוניים כבר אינם משנים את מבנה האוזן באופן יציב. חשוב לומר זאת בכנות: דחיית ההחלטה אינה פוגעת בבריאות הילד, אך היא גם לא תייצר שינוי בצורת האוזן מעצמה. ההליך אינו דחוף רפואית – ולכן אפשר להתייעץ, לחשוב, ולחזור.
איך נראית ההחלמה, שבוע אחר שבוע
ביממה הראשונה האוזניים חבושות, ושכיחים כאב קל, לחץ ותחושת חום מקומית. לאחר מספר ימים מסירים את התחבושת בביקורת, בודקים את התפרים ולרוב עוברים לחבישה קלה או לסרט ראש רך. בשבועיים הראשונים מומלץ להימנע ממשחקים אלימים, מהתזת מים ישירה ומשינה על הצד, ככל שהדבר אפשרי.
הנפיחות יורדת בהדרגה לאורך שבועות, והצלקת ממשיכה להתבהר במשך חודשים. חזרה לגן או לבית הספר אפשרית בדרך כלל כשבוע עד שבועיים אחרי הניתוח, בהתאם להנחיות המנתח ולסוג הפעילות. ספורט מגע ובריכה נדחים לתקופה ארוכה יותר. סבלנות בשלב הזה היא חלק מהטיפול, לא תוספת לו.
איך בודקים בכלל אם הניתוח "הצליח"?
הצלחה בניתוח אוזניים נמדדת בכמה מישורים ולא רק בצילום לפני ואחרי. המישור הראשון הוא בטיחותי: היעדר סיבוכים משמעותיים וריפוי תקין. המישור השני הוא מבני: זווית טבעית בין האפרכסת לראש, קיפול סחוס רציף ולא חד, היעדר הצמדת יתר ושמירה על פרופורציה בין החלק העליון לתנוך.
המישור השלישי, ולעיתים החשוב ביותר בילדים, הוא תפקודי-רגשי: האם הילד חזר להסתפר, לאסוף שיער, להצטלם ולהרגיש בנוח. הערכה אמיתית נעשית בדרך כלל כמה חודשים אחרי הניתוח, בביקורת מסודרת, ולא בשבוע הראשון מול המראה בבית.
מה כדאי לשאול בפגישת הייעוץ
פגישת ייעוץ טובה היא דו-שיח, לא הרצאה. כדאי לשאול מי מבצע את הניתוח בפועל, היכן הוא מתבצע ומי מרדים; מהי הטכניקה המתוכננת ולמה היא נבחרה עבור הילד הספציפי; אילו סיבוכים שכיחים יותר במקרה הזה ואילו נדירים; מה בדיוק מצופה מכם בשבועיים הראשונים; וכיצד נראה מערך המעקב אם משהו לא מתנהל כצפוי.
שאלה שרבים שוכחים לשאול נוגעת לתיקונים: מה קורה אם תופיע אסימטריה או בלט חוזר, מתי בכלל שוקלים התערבות נוספת ומי מלווה את התהליך. תשובה כנה לשאלה הזו – גם אם היא אינה נוחה – מלמדת הרבה על הרופא שמולכם, כרופא וכאדם.
השיטה של ד"ר לשם: מתודולוגיה מקצועית לליווי משפחות
כמי שפיתח גישה ייעודית לליווי משפחות בתהליך ניתוח אוזניים לילדים, הבניתי לאורך השנים מתודולוגיה בת ארבעה שלבים:
- שלב ראשון – הערכה רב-ממדית: בדיקת מבנה הסחוס, גיל, בשלות רגשית ושיתוף פעולה צפוי מהילד עצמו.
- שלב שני – שקיפות מלאה על סיכונים: הצגת כל הסיבוכים האפשריים, כולל שכיחות ריאלית, ללא הבטחות ובלי הפחדה.
- שלב שלישי – תוכנית החלמה מותאמת אישית: כולל התייחסות לנטייה משפחתית לצלקות ולרגישות עור ייחודית.
- שלב רביעי – מעקב פעיל: ביקורות מתוכננות וזמינות למענה בתקופת ההחלמה הרגישה.
| הצורך של ההורה | איך זה בא לידי ביטוי בפועל |
|---|---|
| להבין אם הילד בכלל מתאים לניתוח | ייעוץ מעמיק שבוחן גיל, מבנה סחוס, בשלות רגשית ושיתוף פעולה צפוי |
| לקבל מידע כנה על סיכונים | הצגת סיבוכים אפשריים בשפה נגישה, כולל מה נדיר ומה נפוץ, ללא הבטחות |
| ביטחון בטיפול בילדים דווקא | ניסיון ייעודי בכירורגיה פלסטית בילדים, כולל מקרים מורכבים של שחזור |
| כתובת ברורה אחרי הניתוח | ליווי צמוד לפני ואחרי, ביקורות מתוכננות ומענה לשאלות בתקופת ההחלמה |
| תהליך שאינו לוחץ להחלטה | פגישת היכרות שאינה מהווה התחייבות לביצוע טיפול כלשהו |
הממד הרגשי: איך מדברים עם הילד על הניתוח
ילד שמבין מה עומד לקרות מתמודד טוב יותר, גם ביום הניתוח וגם בשבועות שאחריו. שיחה טובה היא קצרה, מותאמת לגיל, ונמנעת משני קצוות: לא להציג את ההליך כחסר משמעות, אך גם לא לטעון תיאורים מפחידים. אפשר להסביר שהוא יישן שינה מיוחדת, שהרופא יעצב את האוזניים, ושאחר כך תהיה חבישה לכמה ימים.
חשוב באותה מידה לבדוק של מי הרצון. כאשר הילד עצמו מביע מצוקה מהבלט, שיעור שביעות הרצון לאחר הניתוח גבוה יותר. כאשר הרצון הוא בעיקר של ההורים, לעיתים נכון להמתין. כירורגיה פלסטית לילדים נעשית באהבה ובמסירות – וגם בסבלנות. מידע נוסף על תחום זה מרוכז בעמוד כירורגיה פלסטית לילדים.
סוד תעשייתי: לא כל מרפאה מספרת זאת, אבל התזמון הנפשי חשוב לא פחות מהתזמון הפיזי. ילד שעובר ניתוח כי "ככה החליטו ההורים" ולא כי הוא עצמו רוצה בכך, נוטה להתמודד פחות טוב עם תקופת ההחלמה – גם כשהתוצאה הכירורגית מצוינת. זו הסיבה שבייעוץ מקצועי אמיתי, חלק משמעותי מהזמן מוקדש לשיחה עם הילד עצמו, ולא רק עם ההורים.
"ליווי מקצועי בכירורגיה פלסטית לילדים דורש לא רק מיומנות כירורגית, אלא גם רגישות ייחודית להיבטים ההתפתחותיים והרגשיים של הילד. זהו תחום שדורש התמחות ממוקדת, ולא כל מנתח פלסטי בוגרים בהכרח מתאים לטפל בילדים."
– עמית בכיר בתחום הכירורגיה הפלסטית הפדיאטרית
שאלות נפוצות של הורים
מאיזה גיל אפשר לבצע ניתוח הצמדת אוזניים?
לרוב שוקלים את הניתוח מגיל שש בערך, כאשר האפרכסת קרובה לגודלה הסופי, ולפני או בתחילת שנות בית הספר כדי להפחית קושי חברתי. ההחלטה הסופית נקבעת פרטנית, בהתאם לממצאים, לבשלות הילד ולרצונו.
כמה כואב לילד אחרי הניתוח?
רוב הילדים מתארים כאב קל עד בינוני בימים הראשונים, שמגיב היטב למשככי כאבים שניתנים לפי הנחיית הרופא. תחושת לחץ מהחבישה שכיחה. כאב חזק שמתגבר, במיוחד באוזן אחת, מצדיק בדיקה.
האם האוזניים יכולות לחזור ולבלוט?
קיימת אפשרות לבלט חוזר חלקי, בעיקר עקב גמישות הסחוס, התרופפות תפרים או חבלה בתקופת ההחלמה. הקפדה על סרט ראש בלילה ועל הימנעות מספורט מגע מפחיתה את הסיכון. במקרים מסוימים נשקל תיקון בהמשך.
מתי הילד יכול לחזור לבית הספר ולחוגים?
חזרה ללימודים אפשרית בדרך כלל כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח, בהתאם להחלמה ולהנחיות המנתח. ספורט מגע, שחייה ופעילות מאומצת נדחים לתקופה ארוכה יותר, כדי להגן על האוזן בשלב הרגיש.
מה ההבדל בין הצמדת אוזניים לשחזור אוזן?
הצמדת אוזניים משנה את זווית וצורת אפרכסת קיימת, ואילו שחזור אוזן בונה מבנה חסר, לרוב בכמה שלבים ובמורכבות גבוהה יותר. בהתאם, גם הסיכונים, משך ההחלמה והציפיות מהתוצאה שונים מהותית.
האם ניתן למנוע ניתוח בעתיד באמצעות טיפול בתינוקות?
בשבועות הראשונים לחיים, כשהסחוס גמיש במיוחד, לעיתים ניתן לעצב את האפרכסת באמצעים חיצוניים ללא ניתוח. הטיפול מחייב התחלה מוקדמת ומעקב, ואינו מתאים לכל מצב. בגיל מאוחר יותר הוא כבר אינו יעיל.
איך תדעו שההחלטה שלכם מבוססת מספיק?
אם אתם יודעים לומר מהם הסיכונים העיקריים, מה שכיח ומה נדיר, מי מנתח, מה נדרש מכם בהחלמה ומה קורה אם התוצאה אינה מושלמת – אתם במקום טוב לקבל החלטה. ואם עדיין יש שאלות פתוחות, זה בדיוק מה שפגישת היכרות נועדה לה.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם מרפאתו של ד"ר דוד לשם בהרצליה פיתוח, לשיחה מעמיקה וכנה על מה שנכון לילד שלכם. הפגישה במרפאה אינה מהווה התחייבות לביצוע טיפול כלשהו.

אודות הכותב
ד"ר דוד לשם הינו מומחה בעל שם עולמי בכירורגיה פלסטית-אסתטית. בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, התמחה בכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (1997-2003) והשתלם בבית החולים Hospital for Sick Children בטורונטו (2003-2005). מנהל היחידה הפלסטית לילדים במרכז הרפואי תל אביב משנת 2014, ומתמחה בכירורגיה קרניופציאלית וטיפול בחך ושפה שסועים. נבחר על ידי פורבס כאחד הרופאים המובילים בישראל לשנת 2022 בתחום הכירורגיה הפלסטית.
